אחת לתקופה אנו נוהגים לשתף בכל מיני סיפורי לקוח, סיפורים אמתיים מהשטח, תכלס.
כחברת שירותי מחשוב לעסקים אנו ממליצים ללקוחותינו שלא לשמור קבצים על שולחן העבודה.
הסיבות לכך שונות ומשתנות בהתאם לסביבת העבודה.
יתכן ויש צורך לחסוך בנפחים על השרת ולכן לא מבצעים Redirect לתיקיות שולחן העבודה לשרת,
במקרים אחרים רוצים לוודא שיש גיבוי והרי החומר שנמצא על השרתים מגובה מידי יום שלא כמו תיקיות מקומיות.
רצה הגורל ופספסנו מחשב של גורם חשוב בחברה כשלהיא שלא היה מודע למדיניות החברה בנוגע לשמירת מסמכים על –
שולחן העבודה ולצערנו מסמכים חשובים ביותר אכן נשמרו מקומית.
מרפי, כן ההוא מחוק מרפי 🙂 לא נרדם משמירה מסתבר ומרבה הצער כשל מדיסק במחשב גרם להשבתה מלאה שלו.
ניסיונות לשחזר את הנתונים מהדיסק העלו חרס וקריסה של ראש הדיסק לא אפשרה לשחזר מאומה.
אז לאן נעלם כל החומר ?
החומר כולו נפגם ולא ניתן היה לעשות בו שימוש. מסמכי וורד ואקסל חשובים ירדו לתמיון ואותו משתמש הרגיש שעולמו חרב עליו.
אלא שאז נזכרנו במדיניות שיצרנו באופיס 365 המאפשרת שמירה אוטומטית במקום מקומית ישרות ל One Drive של אותו משתמש.
הללויה, החומר נמצא ובשלמותו, כל קבצי המשתמש נמצאו בדיוק במקום שנערכו בפעם האחרונה.
המלצה שלנו היא שמירה אוטומטית לדרייב שלכם בענן, תעודת ביטוח שהוכיחה עצמה פעמים רבות.
אז מה אנו למדים מכך? שלמרות שישנם מערכי גיבוי מורכבים, מושגים רבים בתחום הענן, גיבוי, שחזורים וכו'
אל לנו לזלזל בגיבויים מקומיים, לסמן V במקום הנכון יכול לעתים לחסוך זמן רב ותסכול בל ישוער.
אז שימו לב, במידה ומוגדרת לכם גרסת אופיס 365 APPS מהענן, זאת שמכילה בתוכה 1TB של One Drive, קיימת
לכם אופציה מובנית לשנות את מיקום שמירה אוטומטית ישירות לענן.
בהצלחה.